ריטלין, חינוך ושאר ירקות

מאת: שרה רחל יעקב

ריטלין, חינוך ושאר ירקות

האם ראיתם ילד זז בחוסר שקט בכיתה? לפעמים מרביץ, לפעמים מקלל? נכנס לעימותים עם חבריו, לפעמים מתקשה לשבת על הכסא?באופן דיי מהיר הנטייה שלנו – ובמיוחד בשנים האחרונות – היא לחשוב כי מדובר בילד היפראקטיבי.לעיתים מחשבה זאת עלולה להיות טעות חמורה. שכן, ישנן לפחות ארבע תמונות קליניות היכולות להראות תסמינים דומים.
רבים הם הילדים הנמצאים במצב נפשי רעוע. כלומר, בדיכאון ומראים סימפטומים דומים לאלו של ילד היפראקטיבי.ישנם ילדים הסובלים מהיפר-סנסיטיביות, רגישות יתר (כאלה הרגישים למרקמים, ריחות, תוויות בגדים, רגישות למגע וכו') אשר התנהגותם דומה.ילדים הסובלים מבעיות במוטוריקה גסה (ובמיוחד ביציבה) עלולים להראות תסמינים דומים.ילדים המגלים בעיות משמעת.לרוב מדובר בעבודה לאיש מקצוע וכמובן, הטיפול ישתנה בהתאם לאבחנה. חשוב להבין שבלי כל קשר לסיבות להתנהגות, ילדים הנמצאים בכיתה ומגלים תסמינים מן הסוג הזה, מהווים קושי אמיתי לניהול סדר היום.
הם מרעישים, יוצרים קונפליקטים, מפרים כללים, יוצרים אי – סדר בכיתה, מתקשים להתרסן ובאופן טבעי התסכול בלנסות ל"משמע" אותם ולקרוא אותם לסדר מהווה אתגר אמיתי לכוחות המורה בבית – הספר וגם להורים.מכאן שרב הכעס המופנה הינו כלפיהם. רבות ההאשמות הנשמעות באוזניהם. לא פעם נשמעות באוזניהם אמירות קשות כגון: "אתה בלתי נסבל", "אתה הורג אותי", "מה אני אעשה איתך" וכו'. ואלו הן האמירות הקלות מביניהן.מיותר לציין כי הכעס,ההאשמות  הקשות, העונשים החמורים וההסברים החוזרים, אינם משפרים את המצב. הרבה פעמים "התמורה" היחידה שאותם ילדים מפנימים הינה תחושה עמוקה של "שהם ילדים דפוקים" או לחילופין החוויה היא של דחייה.מצד שני, מובן מאליו שחייבים למצוא פיתרון להתנהגותם. הרבה פעמים אנחנו מחפשים את פיתרון הקסם. הריטלין עונה על הציפייה. תרופת הקסם.
אכן, הריטלין בהחלט יכול להיות גורם מסייע עבור ילדים הסובלים מבעיות ריכוז. הוא יכול למקד ולייעל את יכולתם ולהפיק תועלת מיכולתם ללמוד. כמו גם להקטין את השחות - הדעת.יחד עם זאת, אין ספק כי הריטלין לא יוכל להיות לעזר לאותו ילד הנמצא במצוקה רגשית או לאותו ילד שעיקר חוסר השקט שלו נובע מבעיות משמעת או מקשיים מוטוריים. יתרה מכך, הרבה פעמים ישנה ציפייה שהריטלין יפתור בעיות שפתרונן הוא חינוכי או מהווה כמעין בריחה מהתמודדות ממשית מול מצב נתון.
נתון מעניין אודות חשיבותו של המרכיב החינוכי עולה במחקרים המתייחסים לתרבויות בהן המשמעת מתבססת על כללי התנהגות תובעניים כמו ביפן ובגרמניה.מסתבר כי במדינות אלה בהן המשמעת היא נוקשה, ילדים עם בעיות ריכוז מצליחים להתמודד עם קשייהם הרבה יותר טוב מאשר בתרבויות בהן החינוך  מתירני יותר. מכאן המסקנה היא שככל שהגישה החינוכית שנאמץ תהיה יותר סמכותית, ברורה ומכוונת, כך היא תסייע יותר לאותם הילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז. כלומר, המרכיב החינוכי הוא בעל חשיבות מכריעה כיוון שהוא מלמד את הילד הרגלי חיים אשר מכשירים אותו להתמודדות עם מגבלה מולדת אשר תלווה אותו כל חייו. ברור מאליו ששום כדור פלא לא יוכל ליצור הרגלים מסוג זה.כן. בעיה של קשב וריכוז היא אכן בעיה מולדת, תורשתית, סוג של בעיה שאיתה הילד יצטרך ללמוד לחיות ולהתמודד. איתה יצטרך להתאים את עצמו לסטנדרטים החברתיים הסובבים אותו.יחד עם זאת אנו יודעים שהרבה מן ההורים נוטים לפתח יחס סלחני כלפי אותו ילד הסובל מבעיות קשב וריכוז ואנו מרבים לשמוע משפט כגון: "מסכן, יש לו בעיית קשב וריכוז".
אותם הורים שוכחים כי עודף התחשבות מונעת התמודדות יעילה ולעיתים אפילו "עוזרת" לילדים לפתח יחס נצלני כלפי התסמינים. כלומר: "קשה לי", "אני לא יכול", "תעזרי לי".
אותם ילדים המפתחים יחס כזה כלפי התסמינים, הופכים את הוריהם לעבד לקשיים שלהם ובדרך זאת הניסיון להקל על הילד הופך להיות בור ללא תחתית והחמרה של הקושי והפיכתו למקור של תלות פסיכולוגית.
אם נסכם את מה שנאמר עד כה, יש לציין כי בשלב ראשון חשובה ההבחנה המבדלת בין אי – שקט הנובע מסיבות שונות על – מנת להתאים טיפול הולם. הטיפול יהיה שונה אם מדובר בבעיות ריכוז, בבעיות רגשיות, בעיות מוטוריות או בעיות משמעת.
בכל אחד מן המקרים חשוב לזכור כי האי – שקט כשלעצמו יוצר תסכול הן עבור המחנך, בין אם הוא הורה או מורה והן עבור הילד עצמו ואין פתרונות קסם.
בתהליך הבין אישי טמונות סכנות לא מעטות. עבור המבוגר הוא יוצר אתגר קשה לכוחותיו, לסבלנותו וליכולתו להתמודד עם מכשולים. זאת עד כדי כך שיאבד את השליטה העצמית ואת היכולת להפעיל את השכל הישר.
עבור הילד הסכנה היא כי ה"שרידים של המאבק" ישפיעו לטווח ארוך על אמונותיו, על העולם, על אמונו באחרים, על האמון ביכולתו לזכות באהדתם ויכולתו להצליח ועל הדימוי העצמי שלו.
באשר למרכיב החינוכי, נראה כי הוא הרבה יותר חשוב ממה שהיה מקובל לחשוב. הן בגלל ההשלכות הרגשיות והן בגלל ההשלכות החינוכיות. מסתבר שהרגלים, כלומר: דרישות, סדרים וחוקים... יוצרים תחושה של ביטחון, מקנים הרגלי עבודה, עוזרים להקנות סטנדרטים מינימאליים של התנהלות ויוצרים שייכות תרבותית.
מכל הסיבות האלה מסתבר שהקנייתם היא לא רק רצויה אלא היא נכס עבור הילד שעובר תהליכי חברות. זו למעשה הסיבה שבגללה בתרבויות שבהן תהליך החברות מובנה יותר והסמכות חדה יותר, תהליכים אלה נשמרים יותר.
שמירה על מסגרת וגבולות מסייעים לשמור על תחושה של ביטחון כאשר מדובר בבעיה רגשית. בפרט כאשר אנחנו מול נער המנסה לפרוץ גבולות – השמירה על הגבולות הינה נחוצה. וזו נעשית תוך כדי שמירה על סדר יום ועל כללים.
 ילד הסובל מבעיות קשב וריכוז ו/או בויסות תגובותיו, זקוק להקניית הרגלים כדי ללמוד לווסת את התנהגותו מתוכם. כלומר, בשלושת המקרים (היפראקטיביות, בעיה רגשית וקושי משמעתי) הקניית ההרגלים היא אמצעי שמתוכו תיווצר התפתחות וצמיחה. ועל כן אין לזלזל במאמץ החינוכי, אלא לשים בו את הדגש ולזכור שאין לו תחלופה ואין במקומו שום פיתרון קסם. יתרה מזאת, כל סלחנות וויתור על עמידה "בנורמות ההתנהגות הללו" רק תגרע ביכולת ההסתגלות של אותו ילד.
אין הנאמר פוסל בערכו של הריטלין. נהפוכו. יחד עם זאת, רבים היו הפעמים בהן נתקלתי במצדדים בתרופה מבלי לחשוב על המאמץ הדרוש בהיבט החינוכי. שחיו בציפייה שהכדור "יעשה את שלו" והתופעה תעלם.התופעה לא תעלם והכדור לא בא במקום התהליך החינוכי. יתרה מכך, מבין הילדים הסובלים מהיפראקטיביות, חלקם גם סובלים מקושי בויסות רגשי. כלומר, הם מתקשים לווסת ביטוי רגשי והכוונה היא שהם מקצינים מאוד את רגשותיהם השליליים.
לגבי ילדים מהסוג הזה, לצד הריטלין כטיפול תרופתי יש מקום לחשוב על טיפול תרופתי נלווה נוסף המווסת את הביטוי הרגשי בלבד.שני סוגי התרופות עדיין לא יהיו תחלופה לתהליך החינוכי. זאת כיוון שהטיפול התרופתי ירסן פיזית תהליכים, אך המודעות הפסיכולוגית תעזור להם לשמר את ההתנהגות הרצויה מתוך רצון לעמוד במצופה מהם.בשנים האחרונות אנחנו עדים לנטייה הולכת וגוברת לחיפוש אחר פתרונות מהירים בכל תחום. תרבות האינסטנט בהתגלמותה. בתחום החינוכי ובפרט בתחום המשמעתי בבית – הספר, הדבר בא לידי ביטוי בנהירה הגדולה אחרי הריטלין. מה שלא בהכרח מתאים לשלל התמונות הקליניות הקיימות היכולות להסביר את חוסר השקט.
בניגוד לתרבות האינסטנט, האלמנט החינוכי נבנה אומנם בצורה איטית היות ומדובר בעבודה יומיומית  אך השפעתו המעצבת נשמרת ומשאירה חותם לכל החיים.

שרה יעקב--מנהלת מרכז "מיפל"

 

 



 

חיפוש כללי באתר

חיפוש בעלי מקצוע »

   

סרטוני הדרכה על אתר שפע
באדיבות דויד נוי אליעזר

הודעות אחרונות

מבצעים לחברי שפע

בתוקף עד 19.09.2019
הנחה של 20% לחברי שפע + הנחת מע"מ (17%)
פרטים בקישור:

https://www.shefa-net.com/index2.php?id=12346&lang=HEB
בתוקף עד 14.09.2019
10% הנחה לתהליך של 3 מפגשים ידידותיים.
משך כל מפגש שעתיים, עלות כל מפגש 450 שח' במקום 500.
חזרה למעלה חזור למעלה