ענת אשבל

מאז ומעולם דחק בנו המין האנושי, יצר בסיסי והישרדותי, להבאת ילד לאוויר  העולם.  ציפיות ההורים וההשפעה והשייכות הסביבתיים מתעלים את רצונן של רוב רובן של הנשים לעבר המטרה הנכספת.
כאשר מדובר בבני זוג הטרוסקסואלים, לכאורה נשמר על כנו הסדר המשפטי בכל הנוגע להגדרת המשפחה: אמא, אבא וביחד עם הרך הנולד, ישנה משפחה. גם במקרים בהם אמא ואבא מחליטים להיפרד ואינם בני זוג עוד, הורותם אינה מוטלת בספק ומערכת החובות והזכויות ביניהם וביחס לילדם – נשמרת.
אולם אין כך הדבר בבואנו לעסוק במשפחות החדשות, משפחות חד מיניות.
במאמר זה אנסה לספק זרקור אחד של מחשבה על משפחה חדשה מסוג ספציפי, נשים הומוסקסואליות, משפחות מסוג אחר אשמור למאמרי המשך בסדרה.  ובדגש על הדוגמה אותה אציג במאמר, נדרשת האם לעתיד למערכת שלמה של שיקולים, בה עליה להתחשב .
כאשר אם חד הורית בוחרת בהליך הבאת ילד שלא במסגרת זוגית, באמצעות בנק זרע לדוגמה או הבאת ילד במסגרת זוגית חד מינית , עומדת בפניה בחירה בין שתי אופציות אשר לכל אחת השלכות משמעותיות במקרה פרידה, או חלילה אסון.
הראשונה בין תרומת זרע אנונימית– קרי, לילד אין אב רשום בתעודת הלידה;
השנייה בין בחירת בן זוג להורות – קרי, לילד יש אב רשום בתעודת הלידה. ( ללא קשר אם האם נמצאת במערכת זוגית מוגדרת עם בת זוג )
לא בכדי נעשית האבחנה בין רישום שם אב בתעודת הלידה או לא. לקביעה זו השפעה משמעותית ביותר בקביעת המעגל המשפחתי של הילד לכל אורך חייו.
אם בוחרת האם להביא ילד לעולם באמצעות תרומה אנונימית, זכויות האפוטרופסות הן על האם בלבד, וילד זה ניתן גם לאימוץ על ידי בת זוג קיימת או אשר תצטרף  לאם בהמשך חייה.
אולם, אם האם מחליטה להביא ילד לאוויר העולם באמצעות גבר- שותף הסיפור שונה.
הבאת ילד לעולם באמצעות גבר שותף מאפשרת לילדה ליהנות מאם ומאב. אב זה יהיה זכאי עלפי חוק להסדרי ראייה, ולנשיאה בנטל הכספי עבור הילד.  כמובן שאלו הן רק דוגמאות מועטות של  יתרונות הבחירה מסוג זה.
אולם, פעמים רבות נשים הבוחרות באופציה זו אינן מתחשבות במקומה החוקי של בת זוג נוכחית או חדשה בחיי הילד או  חלילה במקרה אסון.
כניסתה של בת זוג חדשה לחיי האם – בת זוג, עימה הינך מעוניינת לבלות את ימיך, מעלה דילמות נוספות. מה קורה באם אותה בת זוג מעוניינת אף היא להביא ילד לאוויר העולם? במקרה כזה, בנות הזוג תנהלנה חיים משותפים, משק בית משותף ותגדלנה יחדיו את הילדים – כאחים לכל דבר ועניין, אלא שזכויות וחובות משפחתיות אלה לעולם לא תוכלנה לקבל תוקף משפטי מכל סוג שהוא.
בת זוגך עשויה לגדל עימך את ילדך לאורך שנים ארוכות, להיות לו למשפחה, לשאת בנטל הרגשי והכלכלי גם יחד, אולם במקרה בו יבוא הקשר שלכן לקיצו או חלילה יקרה אסון לאם הביולוגית לא תהא לבת הזוג כל עילה משפטית לקבלת זכויות אפוטרופסות, הסדרי ראייה או כל זכות אחרת על הילד.  לא ניתן לאמץ ילד אשר לו שני הורים.
אם גם לבת זוגך יש ילדים – בין מבן זוג ובין מתרומת זרע – הרי שילדכן יגדלו כאחים לכל דבר ועניין, ועם ניתוק הקשר ביניכן, בין מרצונכן ובין אם במקרה ינותק בעל כורכיכן גם הקשר בין הילדים.
אין זו סוגיה שיש להקל בה ראש. אין פתרון קסם המתאים לכל הנשים.  לעניין טובתו של הילד, קיימת קשת רחבה של דעות באשר מה נכון יותר בתוך הסיטואציה. ממקומי המקצועי אוכל רק לומר את הדברים הבאים:
בבוא אם לבחור בדרך להבאת ילד לעולם עליה לחשוב על חייה וחיי ילדה כמכלול שלם. עליה לנסות ו"לפצח" מה טומן בחובו העתיד. ולנסות ולהבין  כיצד היא רואה הלאה את חייה. על אף הפחד הגדול אחריותנו כהורים לדאוג לשלום ילדינו ועל כן לנסות ולתכנן עבורם את העתיד הנכון והבטוח ביותר.
בכל בחירה יתרונות וחסרונות, לכל תא משפחתי תמהיל נכון אחר אשר יבטיח את עתיד הילדים ברגעי אושר כמו גם ברגעים טובים פחות.
כך או כך, נוכח המצב המשפטי במדינת ישראל, המלצתי הינה כי בכל דרך בה תבחרי, דאגי להעלות את זכויותיך וזכויות הילד במסמך משפטי אשר יגדיר בצורה הטובה ביותר את טובת ילדך, כפי שהיא נכונה בעיניך.