האם אנחנו זקוקים לדמיון כדי לצייר?

מאת: זהר רוזנבוך

האם אנחנו זקוקים לדמיון כדי לצייר?

 

פעם בילדותנו בגן היו נותנים לנו נייר וצבעים ואומרים לנו לצייר. בתחילה היינו משרבטים כמה קווים לא ברורים וחסרי משמעות, ואם הם היו "מבולגנים מידי" לימדו אותנו להחזיק נכון את העפרון או הצבע ו"תיקנו אותנו". כשרצינו להביע רעיון מסוים כמו למשל פרח או עץ, הסבירו לנו מה מצופה מאיתנו כדי שזה ידמה לפרח או עץ, כדי שהתקשורת עם הסביבה שלנו תהיה אפקטיבית והצייר והצופה יהיו תמימי דעים לגבי "מה אמור להיות שם".

למעשה, כדי להעביר את המסר שרצינו להעביר היינו צריכים "לכבות" את חלק הדמיון במוח שלנו ולהתחבר לצדדים היותר ריאליים או מתמאטיים – הבנת צורות הנדסיות, חישוב מרחקים ויחסים, וגם לחלק המילולי, יצירת סימבול או המשגה שתמחיש את הרעיון שניסינו להעביר.

המוח שלנו מחולק (בין השאר) להמיספרות – ימנית ושמאלית. בעוד ההמיספרה השמאלית אחראית על עיבוד מידע, חשיבה לוגית ושפה, ההמיספרה הימנית אמונה על חשיבה מופשטת, תפיסה מרחבית, עיבוד בו זמני ודמיון. כלומר, חלקי המוח בהם אנחנו משתמשים בשלבי חיינו הראשונים כ"ציירים" שונים בעליל מאלה בהם אנחנו לומדים להשתמש ככל שאנו גדלים.

אני נזכרת ב"נסיך הקטן" ובבקשה שיציירו לו כבשה ובנחש הבריח שבלע פיל ונתפס ע"י מרבית העולם, ובייחוד עולם המבוגרים, ככובע סתמי, ומצדיעה לאנטואן דה סנט אכזופרי. הוא השכיל לראות מה שרבים מפספסים. אפילו באמנות ובציור אנחנו מכניסים את הילדים לתלם או ל"מסגרות" ומרגילים אותנו לחשוב שזו הדרך ה"נכונה". האם אנחנו "רומסים" את הדמיון שלהם לטובת מה שאנו מאמינים ש"צריך להיות" או פותחים להם נתיבי דמיון חדשים?

כאשר למדתי אמנות באילת אצל הצייר אמיר אלקיים, בסיום כל שיעור הוא היה תולה את כל היצירות ועובר אחת אחת ואומר לנו מה טוב בכל יצירה בעיניו. יום אחד שאלתי אותו; "אמיר, למה אתה לא אומר לנו מה לא טוב? מה יש לשפר?" והוא ענה לי משפט שנחרט לי היטב בזכרון; "אני מעדיף לבנות אמן מאשר להרוס אמן".

מובן מאליו שכשהולכים לאמן ללמוד טכניקה ולא יודעים איך לגרום לאפקט מסויים להעביר מסר מסוים אפשר לשאול והוא יסביר, אך הוא לא נוהג לתת את המידע הזה מבלי שביקשו אותו. הוא לא מהאמנים שמסתובבים בין תלמידיהם ומציעים להם את דעתם על "איך זה אמור להיות". אם הוא רואה משהו שהוא היה עושה אחרת, הוא יכול ללכת לדף משלו ולעשות אותו אחרת, כראות עיניו ותפיסתו. כמה יפה ועשיר המגוון בכך שהוא מציג את תפיסתו ותלמידו מציג תפיסה אחרת לחלוטין.

אבל בואו נחזור עוד צעד אחד אחורה. מה הוא בעצם דמיון? למילה עצמה יש שתי משמעויות;

  1.       התהליך ההכרתישמתחולל כאשר אדםמרגיש תחושות וחווה מאורעות שאינם קשורים ישירות למציאותסביבו.
  2.       בגאומטריה, דמיון של עצמים פירושו שלשני העצמים אותה צורה.

(מתוך ויקיפדיה).

ציירים רבים מדווחים שבעת תהליך היצירה הם מאבדים את תחושת הזמן, לא מרגישים מה קורה מסביבם, ממש כאילו "המוח שלהם כבה" והם מתמסרים לחוויה. סוג יצירה כזה עונה על ההגדרה הראשונה. אבל העובדה היא שזה לא קורה לכל הציירים. ישנם ציירים שמפעילים חשיבה מרובה ותכנון כדי להוציא את הציור שלהם לפועל, כדי להעביר את המסר שלהם וליצור תמונה מנטאלית אצל הצופה שתמחיש את מה שהיה להם חשוב להעביר בציור. סוג יצירה כזה עונה על ההגדרה השניה.

לעתים אני תוהה אם קדישמן ז"ל תכנן את הכבשים שלו או חלם אותן מאחר שכולן נראו לי דומות. כך או כך נראה שכדי ליצור חייבים להשתמש בדמיון בדרך זו או אחרת. לא?!

עוד מאמרים של זהר רוזנבוך



 

חיפוש כללי באתר

חיפוש בעלי מקצוע »

   

סרטוני הדרכה על אתר שפע
באדיבות דויד נוי אליעזר

הודעות אחרונות

מבצעים לחברי שפע

בתוקף עד 03.01.2020
בתוקף עד 03.01.2020
שני באנרים (תמונות מעוצבות לפוסטים) לרשתות החברתיות במחיר מוזל 300 במקום 350 לחברי שפע בלבד.
חזרה למעלה חזור למעלה